סוכנות הידיעות רויטרס הבהירה לכתביה שאין להפיץ חדשות ישירות ברשתות חברתיות (ובאופן ספציפי בטוויטר), אלא רק דרך המערכת המקובלת ומסלולי העריכה - כך עולה ממסמך רשמי ששלחה הסוכנות לכל כתביה. המסמך מפרט מספר הצעות להתנהלות הכתבים בעולם הרשתות החברתיות והאינטרנט בכלל, ומתפקד גם כמדריך ידידותי לכלים שונים כגון טוויטר, פייסבוק והאנציקלופדיה המקוונת ויקיפדיה.
עוד מבקשת רויטרס מהכתבים: "חשבו על הקבוצות שאתם מצטרפים אליהן - ייתכן שהיה בטוח יותר לא להצטרף לקבוצה". זאת, כיוון שלטענתה "ההבחנה בין העולם הפרטי למקצועי היטשטשה אונליין, ועליך להניח שהפעילות החברתית שלך במישור הפרטי ובמישור המקצועי ייתפסו כאחת, למרות כל מאמציך להפרידם".
רויטרס גם מתריעה שמבקרים יכולים לשפוט עיתונאים לפי רשימת החברים שלהם, דף הבית שלהם בפייסבוק ועוד. היא אינה אוסרת על עובדיה לנהל פעילות פרטית ברשתות החברתיות - רשמית לפחות - אבל ללא ספק מוטרדת מהיכולת של מבקרים לאסוף מידע אישי על כתבים ועיתונאים, ולתבוע את המערכת על דיבה או חוסר יושרה.
כמו כן, מציב המסמך הגבלות ברורות על שימוש מקצועי ברשתות החברתיות. על כל כתב לקבל אישור על כל תוכן, ציוץ או הודעה שהוא מעלה לפרופיל הרשמי שלו או של החברה. בנוסף, יש ליצור חשבון נפרד מהחשבון הפרטי, ולשמור שאין בחשבון המקצועי תוכן פרטי רב, אם בכלל.
מעבר לכך, רויטרס מבקשת מעובדיה שלא להסתמך על ויקיפדיה ומקורות מידע חופשיים אחרים כבסיס למחקר, אלא על אתרים מוכרים וידועים. בכל המקרים, על העובד לקחת תמונת מסך של כל מקור מידע מקוון (כולל פורומים, סקרים, צ'טים ועוד) ולשמור את התמונות בארכיון על מנת לוודא שכל המחקר העיתונאי מבוסס על מקורות שלא ייעלמו.
המסמך דן רבות בשקיפות, ניטרליות ואובייקטיביות, ומבקש מהעיתונאים להצהיר בבירור על שמם המלא ועל עבודתם, תמיד לבקש את תגובת כל הצדדים בידיעה, ולזכור את נזילות המידע באינטרנט. עם זאת, הוא אינו דן כלל בסוגיית זכויות היוצרים בנושאי תוכן ותמונות, נושא חשוב במיוחד בתחום העיתונאות המקוונת כיום.
מה דעתכם על הנחיות רויטרס? שתפו אותנו בתגובות.
