כאשר אתם מעלים תמונה או סרטון לפייסבוק, כותבים סטטוס בטוויטר או הודעה בפורום, האם אתם חושבים על השפעה של תוכן זה על סיכויי הקבלה שלכם לעבודה בעתיד? מחקר חדש מוצא כי בקרב רובכם, התשובה היא לא. מחקר חדש שבדק השפעת מוניטין מקוונים על סיכויי הקבלה לעבודה בארבע מדינות, מצא פער ניכר בין תפיסת הגולשים על השלכות המידע אודותיהם, ובין החשיבות הרבה שמייחסים לכך מנהלי כוח אדם ומעסיקים.
בארה"ב, למשל, 7% בלבד מהנשאלים סבורים כי למוניטין המקוונים שלהם השפעה על קבלתם לעבודה. זאת, בעוד 70% ממנהלי כוח האדם שהשתתפו במחקר ציינו כי דחו מועמדים על סמך המידע המקוון שמצאו עליהם.
פער זה ניכר גם בבריטניה, שם 41% מאנשי כוח האדם דחו מועמד/ים על סמך מידע ברשת, בעוד 9% מהצרכנים סברו כי למידע זה יש השפעה כלשהי על סיכויי קבלתם לעבודה. כפי שניתן לראות בגרף הבא, התמונה מאוזנת יותר בגרמניה ובצרפת (לחצו להגדלה):
הפער בין שיעור המעסיקים שדחו מועמדים בשל מידע ברשת, לעומת שיעור הנשאלים הסבורים כי מידע זה משפיע
המחקר הוזמן על-ידי מיקרוסופט, ובוצע על-ידי חברת Cross-Tab במהלך דצמבר 2009 בגרמניה, צרפת, בריטניה וארה"ב, בקרב שתי קבוצות:
כ-275 מנהלי כוח אדם בקבוצה אחת, וכ-330 גולשים (צרכנים) בקבוצה שנייה, בכל מדינה. את המחקר ניתן להוריד כאן (קובץ PDF).
מקורות המידע: ממנועי חיפוש ועד עולמות וירטואליים
עוד עולה מהמחקר, כי הפער בין תפיסת הצרכנים לבין המציאות ניכר גם בלגיטימיות המקורות בהם מחפשים המעסיקים מידע. כך למשל, 84% ממנהלי כוח האדם סבורים כי ראוי להביא בחשבון מידע אישי שהעלה המועמד לאינטרנט (כגון באתרי שיתוף תמונות ווידאו), בעוד רוב הצרכנים - 44% - סבורים כי אין זה ראוי כלל, ו-25% סבורים כי זה ראוי במידה מסוימת.
יתרה מכך: המעסיקים מתעניינים יותר במידע באתרים הנחשבים אישיים מאשר באתרים מקצועיים. מהטבלה הבאה, המפרטת את מקורות המידע אותם סוקרים המעסיקים, עולה כי מעסיקים מחפשים מידע בראש ובראשונה במנועי חיפוש (78%), אתרים חברתיים (63%), אתרי שיתוף תמונות ווידאו (59%) ורק אז באתרים מקצועיים (57%). עוד עולה מהטבלה, כי מעסיקים מחפשים מידע גם במקומות צפויים פחות, כגון עולמות וירטואליים (32%) ואתרי משחקים מקוונים (27%). זאת, בעוד רוב הצרכנים מרגישים כי אין זה ראוי שהמעסיקים יפשפשו באתרים אלה. לחצו להגדלה:
האתרים בהם מחפשים המעסיקים מידע אודות מועמדים: כ-30% מחפשים במשחקים אונליין
איזה מידע יגרום לדחיית המועמד?
מהמחקר עולה, כי מעסיקים מייחסים חשיבות רבה לאורח חיים פרטי, שעשוי להביך את החברה, ולא רק לביצועים במשרה עצמה. חששות בנוגע לאורח חיים, תגובות פוגעניות, תמונות או סרטוני וידאו לא ראויים, מובילים את טבלת הסיבות לדחיית מועמד בעקבות חיפוש מידע אודותיו ברשת. סיבות נוספות לדחייה יכולות להיות תגובות בלתי הולמות של חברים, משפחה, עמיתים לעבודה או השתייכות לקבוצות מסוימות. הנה הטבלה המפרטת את הסיבות העיקריות לדחייה, על-פי מדינות:
חששות לגבי אורח חיים וטקסט לא ראוי מובילים את טבלת הסיבות לדחיית מועמד
מצידו השני של המטבע, מוניטין מוצקים וחיוביים ברשת, או "מותג אישי" חזק, משפיעים לטובה על המעסיקים. בארה"ב, 86% מהמעסיקים טענו כי למוניטין חיוביים יש השפעה מסוימת על החלטתם להעסיק את המועמד ו-50% טענו כי יש לכך השפעה גדולה. בחמש השנים הקרובות, המעסיקים מאמינים כי רמת החשיבות של המידע המקוון כפרמטר בקבלה לעבודה יגדל דרמטית.
מחפשים את עצמם בגוגל
כאשר נשאלו הנחקרים באילו אסטרטגיות נקטו כדי לעקוב אחר המוניטין המקוונים שלהם בחצי שנה האחרונה, היתה התשובה המובילה חיפוש עצמי במנועי חיפוש. תשובות נוספות היו שימוש בהתראות שהזכירו את שמם, העסקת חברה שמתמחה בניהול מוניטין ברשת, הגדרת פרטיות ברשתות חברתיות, או הימנעות גורפת מהעלאת תוכן לאינטרנט. ואולם, פחות מחצית מהנשאלים בארה"ב העידו כי חיפשו את עצמם במנועי חיפוש - 41%, ואף פחות מכך בבריטניה:
שיעור הנשאלים שהעידו כי חיפשו את עצמם במנועי חיפוש בחצי השנה עומד על 41% בארה"ב, ואף פחות ובבריטניה - 36% בלבד. שיעור המחפשים הגבוה ביותר נרשם בגרמניה - 59% ואחריה צרפת - 56%:
שיעור הצרכנים המחפשים את עצמם בגוגל, על פי מדינות
לסיכום: אם בעבר נמנעו מעסיקים מלשאול מועמדים אודות חייהם הפרטיים,משפחתם, אמונתם, השקפתם הפוליטית או מצבם הכלכלי, כעת כל המידע הזה זמין ונגיש עבורם. ואולם, הצרכנים עדיין אינם מפנימים עובדה זו, והפער בין תפיסתם את מידת ההשפעה שיש למידע עליהם באינטרנט על סיכויי קבלתם לעבודה לבין המציאות, עדיין גדול מאד.
תגים: דרושים, פארמוויל, פרטיות, רשתות חברתיות
