בכל מה שנוגע לטוויטר, אתם מוזמנים להתחיל את המהפכה בלעדי ואז להמשיך אותה ובסוף להספיד אותה בתור הדבר החם הבא לשעבר.
בתור קשיש טרחן, לפחות מנטלית, אני מתקשה להבין את הקונספט שעומד מאחורי שפעת הציוצים. אחרי סיור קצר ובלתי ממצה באתר וקריאה מדגמית של שלל כתבות בנושא, הגעתי לתובנה משעממת וצפויה לא פחות מאשר הטוויט שזה עתה קראתם ו/או כתבתם. טוויטר היה כאן תמיד.
איפה זה כאן? בשירותים של התחנה המרכזית, על שולחנות הפורמייקה הכעורים בבית הספר היסודי ואפילו במערות של האדם הקדמון. כבר אז נהגו אנשים משועממים לשרבט את ההגיגים שלהם ולנסות להותיר איזה חותם מנוסח בצורה שנונה. לפעמים זה הצחיק, מדי פעם נגע ללב ורוב הזמן זה היה מיותר להחריד.
בתור צרכן כמעט אובססיבי של טקסטים, טוויטר מעורר בי געגועים לתוכן. מה כבר ניתן להגיד במאה וארבעים תווים? בין כלום למעט מאוד. טוויטר הופך את המשתמשים שלו למנסחי סטיקרים בפוטנציה ורובם לא עומדים במשימה הזו בהצלחה. בשאר הזמן מדובר בממבו ג'מבו חסר כל חשיבות. הוא מחטט באף, היא רואה טלוויזיה.RT : וואו! העשרתם אותי בפיסות אינפורמציה מרתקות. # למי אכפת?
כבר אז נהגו אנשים משועממים לשרבט את ההגיגים שלהם
חמישית הכוס המלאה של טוויטר נוגעת לכך שהוא מאפשר לארגן מידע ממקורות שונים במקום אחד. לא צריך להיות שרברב כדי להבין שמדובר בסך הכל בצינור שבקצהו, אולי, מצפה הדבר האמיתי. כותבת הבלוג שבו אני מתארח הסבירה לי בפירוט שישנן מגוון אפליקציות חיצוניות שמאפשרות לשפר את חווית המשתמש בטוויטר, מה שמחזיר אותי לשאלה הבסיסית. למה זה טוב? או כפי שהייתי כותב לו הייתי מצייץ את עצמי לדעת בשנינות: מה הנקודה?
הגיוס לפי שווי של מיליארד דולר ושיתוף הפעולה האפשרי עם גוגל ומיקרוסופט מוכיח שיש לא מעט אנשים, גדולים ונצורים בניגוד אליי, שחושבים שמדובר באפליקציה שתשנה את האופן שבו אנשים צורכים תוכן. לו הייתי מתבקש להמר, בהתחשב בידע הרעוע שלי בעולם הטכנולוגיה וחוסר חיבתי לחידושים, הייתי מהמר נגד עצמי. טוויטר כנראה נמצא כאן כדי להישאר, אבל בתור נציג של עולם השלשום, אין לי שום רצון או צורך אמיתי לזנק על העגלה הנוסעת אין עצור. קפצת ממנה היום, חלפו שעתיים והנה צצו עוד 247 טוויטים חסרי משמעות. # שימוש בקלאסיקה לצורך שידרוג הטיעון.
מעבר להכל, טוויטר מדיף ניחוח של עצלות. למה להתאמץ לנסח אמירה מנומקת כשאפשר פשוט להקליד מספר דו ספרתי נמוך של מילים. בעולם שסוגד לכל מה שקטן, מהיר ועצבני (2), טוויטר הוא כנראה הפתרון הנכון. אם כולם ממילא סובלים מאיזו הפרעת קשב חובקת עולם, בואו לא נעמיס עליהם חלילה טיעון מורכב ונתמצת את הכל לקפסולת מידע חסרת טעם שקל מאוד לבלוע ולשכוח. מאמר מנומק? פוסט איכותי? דעה מקורית? טוויטר הוא, במקרה הטוב, המשחק המקדים בדרך לשם. רוב הזמן הוא פשוט קיר אין סופי שמתמלא בערימה מתישה של שטויות והגיגים בשקל וארבעים אגורות.
עידן רבי הוא סופר ועיתונאי.
