הפופולאריות העצומה של טוויטר, והעובדה שמגבלת 140 התווים מחייבת לקצר את העדכונים עד כמה שניתן, הביאו לפריחתם של שירותי קיצור כתובות URL, המצמצמים את מספר התווים בלינק עד ל-10-20 בלבד. בין עשרות החברות המעניקות שירותים ניתן למנות את Bit.ly, Sn.im, Is.gd, Twurl.nl והרשימה עוד ארוכה. אולם דווקא העובדה כי יש כל כך הרבה שירותים מסוג זה היא בעוכריה של התעשייה החדשה: כפי שמציין דן פרומר בסיליקון אלי אינסיידר, רוב החברות הפועלות בתחום הן חברות סטארט-אפים קטנות במימון צנוע, היכולות להיסגר בכל יום נתון, או לשנות את אופי הפעילות. שתי דוגמאות למקרים כאלה אירעו באחרונה:
1. הדוגמה האחרונה למקרה כזה היא של חברת tr.im, שבשבת האחרונה הודיעה על הפסקת פעילות. החברה נימקה את הצעד בכך בהודעה שפרסמה, בה נכתב כי "פשוט לא הצלחנו למצוא דרך להצדיק את המשך העבודה, או לשלם עבור העלויות, שאינן טריוויאליות". אמנם, כמה ימים לאחר מכן החברה חזרה בה והפעילה מחדש את השירות, אולם הבעיות שבגינן סגרה אותו נותרו על כנן, ואין ערובה כי הוא לא ייסגר שוב, והפעם סופית. המשמעות של סגירת השירות היא, שבשלב מסוים, גם אם לא מייד, הלינקים המקוצרים של tr.im יישברו, כלומר לא יובילו לשום מקום, ומי שהלינקים האלה חשובים לו, יצטרך להחליף אותם.
2. דוגמה נוספת היא של חברת דיג, ששינתה לאחרונה את האופן שבה הלינקים המקוצרים שלה פועלים, לכזה שעשוי לא למצוא חן בעיני כולם. במקום לשלוח את הגולשים לעמוד האינטרנט שקוצר, דיג שולחת את הגולשים לעמוד שלה, שבו יש לינק נוסף לאתר היעד. במלים אחרות, כל מי שהשתמש בקיצור הלינקים של דיג, מאלץ את קוראיו לעבור דרך מתווך.
אז מה עושים? לדברי פרומר, עבור רוב המשתמשים הפרטיים, לא מדובר בבעיה קריטית, ולכן הם יכולים להמשיך להשתמש בשירותים החינמיים כרגיל. באשר לחברות, יש להביא בחשבון כי הלינקים האלה עשויים לשמש לטווח קצר, ולא כדאי להשתמש בהם לשימושים קריטיים, או להחליף אותם בלינקים רגילים. כך למשל, לא מומלץ להציב אותם באתרים רשמיים, או במסמכי חברה. לגופי תוכן העושים בטוויטר שימוש מאסיבי ככלי להפצת התוכן, כדאי לשקול לפתח שירות קיצור לינקים פנימי ומותאם לחברה, כפי שעשו חברות כמו טק-קראנצ' או פליקר, ולצמצם בכך את הסיכון שהשירות בו השתמשו ייסגר פתאום.
תגים: Bit.ly, Tr.im, לינקים מקוצרים
